הערכה ואבחון פסיכולוגי

כל מפגש ראשוני עם הורים וילדים כולל גם הערכה ראשונית, שמטרתה להבין את טיב הקשיים המוצגים, להתבונן בגורמים אפשריים העומדים בבסיסם, ולבחון איזה סוג של טיפול עשוי להיות המתאים ביותר. תהליך זה כולל גם בירור של מטרות טיפול ראשוניות ובחינה האם טיפול אכן מתאים בשלב זה.

במקרים מסוימים עולה צורך בהערכה רחבה ומעמיקה יותר, אשר עשויה לכלול כלים פסיכודיאגנוסטיים פורמליים כגון מבחני אינטליגנציה (IQ), מבחנים השלכתיים/רגשיים, ולעיתים גם אבחונים דידקטיים, בהתאם לשאלת ההפניה. לדוגמה, כאשר עולה שאלה לגבי יכולות הלמידה של הילד או המתבגר, או חשד לקיומו של קושי למידה ספציפי.

הפניה לאבחון פסיכולוגי יכולה להתבצע על ידי הורים, צוות חינוכי, או אנשי מקצוע רפואיים או פרא־רפואיים כגון קלינאי תקשורת או מרפאים בעיסוק.

תהליכי הערכה ואבחון כוללים לרוב גם שיח עם אנשי החינוך או הטיפול המכירים את הילד או המתבגר ואת משפחתו, במטרה לקבל תמונה רחבה ומשולבת של הקשיים העומדים בבסיס ההפניה, ולהתאים בהתאם המלצות טיפוליות.